אי שם מעבר לים

הבוקר הלכתי להרצאה באותו קורס מבוא בביולוגיה שג'יל (ראש הקבוצה/בוסית שלי) המליצה לי עליו. פגשתי את הלגה והיידי בלובי של ברואד ויחד הלכנו, קודם לאיבוד ואח"כ לאולם 10-250. המקום אכן נראה כמו אוניברסיטה, שום דבר שמפיל אותך לרצפה. הבניינים בנויים מעט מרשים יותר (וגדול יותר) ממה שאני מכיר בארץ, אבל הרווארד הרבה יותר מרשימה מבחינה זאת (ומבוגרת מ-MIT ביותר מ-200 שנה!). ההרצאה הועברה בצורה פשוט מרתקת. לא הייתי מודע גם, שישנם דברים בסיסיים כ"כ בביולוגיה (גנטיקה במקרה זה) שאני לא מכיר. הקצב היה קצת מהיר מדי בשבילי - לא תמיד הצלחתי גם לכתוב וגם להקשיב, ובמיוחד בכמה פעמים שבהן לא הבנתי את הכתב על הלוח. עם הזמן, אני מניח. תופעה שלא ציפיתי לה: 5 דקות לפני שעת הסיום של השיעור, כולם פשוט סוגרים מחברות, מתחילים לדבר וחלקם מתחילים לקום, כאשר המרצה (המכובד) עדיין מדבר. זה היה מוזר, על רקע הנימוס המטורף (בקנה מידה ישראלי) שנהוג פה. את הדרך החוצה עשינו בדרך המקובלת, דרך המסדרון האינסופי. אינסופי הוא אולי לא, אבל צפוף ביותר בהחלט.

המשכתי לבדי לארוחת צהרים מוקדמת (Mediterranean wrap ב-Au Bon Pain כמובן) ויצאתי לסיור בקמפוס. מקום מגניב מס' 1: בבניין לאומנות ויזואלית ששייך ל-Media Lab, תסתכלו לאן הדלתות האלו מובילות! -

מקום מגניב מס' 2: הקומפלקס של מדעי המחשב ואינטליגנציה מלאכותית, ע"ש Ray Stata (שגם הקים פעם חברה בשם Analog Devices שיצא לי לעבוד בסניף הישראלי שלה…) -
לי זה הזכיר את הפלינסטונס משום מה. שמעתי שהבניינים האלו מעניינים גם מבפנים, אבל טרם יצא לי. מהצד השני של הכביש - מקום העבודה החדש שלי: (או לפחות השלט שלו). עוד תמונות מהטיול שלי ב-MIT כאן.

אנקדוטה נוספת: ביום שני אין לימודים ב-MIT (ורק שם), לרגל ה-Anti-suicidal Day… כן, היתה ל-MIT בעיה קטנה עם התאבדויות, וזה מה שיצא מזה…

ואחרונה: משום מה תחביב הסריגה(…) פופולרי פה. יצא לי לראות בנות גם ב-MIT וגם ברכבת יושבות וסורגות. צריך הרבה סוודרים בחורף, אני מניח.

צום קל.