את היום התחלתי ב-11 בעוד סבב ראיונות בברואד (באתי לפגישה אחת, יצאתי עם 3 ואחרי 4 שעות…). משם אביגיל אספה אותי ונסענו לקניון היחיד בקמברידג' - Cambridgeside Galleria בכדי להתרשם מטלויזיות ב-Best Buy. בהתחלה חשבנו לקנות אחת בגודל "26, עכשיו אנחנו מתלבטים בין "32 ל-"40…
בערב התלבטנו (3 שניות) בין לעשות כביסה (בחדר הכביסה של הבניין) לבין לצאת לאכול. הסתובבנו באזור Harvard Square, ונכנסנו למקום מקסיקני בשם Border Cafe. היה מצוין. אני חושב שרשמית אנחנו חובבי אוכל מקסיקני עכשיו. מגוון יפה של מנות צמחוניות. לצערנו לא יכולנו לטעום גם מרגריטה כיוון שלא היו ברשותינו לא רישיון נהיגה אמריקאי ולא דרכון כלשהו. לתומי חשבתי שעכשיו, עם הגרין קארד בארנק, לא אצטרך להסתובב עם דרכון אך מסתבר שהוא לא תקף כהוכחת גיל (למרות שמצוין עליו במפורש תאריך הלידה). אנחנו צריכים ללכת להוציא Liquor ID בקרוב.
יצאנו מהמסעדה ושמנו לב שהבניין הצמוד מאכלס את המכון של הרווארד למחקר בתאי גזע… רק כדי להבין את האופי של האזור. 
אז כיוון שבמסעדה המקסיקנית לא היו קינוחים החלטנו לתור אחר אחד. בסוף הגענו ל-Finale, מקום מפורסם לקינוחים פלצניים. סליחה, משובחים. לקחנו עוגת גבינה והלכנו לכיכר קרובה. בדרך ראינו שבסופ"ש הקרוב יש ברחוב שלנו פסטיבל איטלקי - עם קדושים והכל! 
מהכיכר יכולנו גם להבחין ביוזמה ברוכה ניידת:

העוגה היתה טובה וכבדה (כמו רוב הדברים פה).

שחיתות.
This evening Judy, Avi, Valerie, Gwen and Jeffrey came to visit us in our new place. We had a great time together at our place and at the Legal Sea Food. They brought us new mail we got to Judy’s house. We usually get neat stuff via mail here. This time wasn't any different: First, we got our first American (Express) credit cards! (Thanks to Michal from IBM for tipping us on a neat AMEX feature - having an AMEX card in Israel automatically entitles you for an American one even if you don't have credit history).
Next, USCIS had set me a nice surprise (for Labor Day?) in the form of a brand new, slick Permanent Resident Card (A.K.A "Green Card") !!! They had told me at first that I'd get it a year after I enter the States, a week ago they sent me a letter and stated that I should hear from them in the next 30 days, and voilà!
This is how it looks:

(Well, this one is not mine, as I'm a privacy-concerned American Resident now…)
And another important thing: We just connected a phone to our virtual Israeli line. We're now reachable at 074-4141618 - the number we had in our Tel Aviv and Ramat Gan apartments. Same costs as calling any other land line phone in Israel (Bezeq or HOT). Use it! (just mind the timezone differences…)

אושר וריגושים. חיבוקים ונישוקים.
מעטפה קטנה ותמימה אחת הפכה אותי לפני רגעים מועטים בלבד ל-יישות כלכלית עצמאית בארצות הברית של אמריקה!
למי שלא מצויי בהבדלים בין התעודות והאישורים השונים ומתעניין:
- הגרין כארד (או תעודת תושב קבע - Permanent Resident) הוא זו שמאפשר לי להימצא בארה"ב (לזמן בלתי מוגבל) וגם לעבוד. במקרה שלי, ויזת ההגירה שקיבלתי בשגרירות בת"א שהוחתמה עם כניסתי לפני עוד מעט 3 שבועות(!) משמשת כגרין כארד לשנה (את הכרטיס הקבוע ישלחו לי בדואר).
- מספר הביטוח הלאומי הוא המצביע לייצוג הכלכלי שלי פה. יכול לקבל אותו (בגדול) רק מי שרשאי לעבוד פה. צריך אותו כדי לקבל משכורת/לשלם מיסים וכדי לבנות קרדיט כמובן! בעזרתו גם אפשר בקלות יחסית לגנוב את הזהות שלך, משהו שמאד רגישים אליו פה. למרות שזהו למעשה מספר הזיהוי היחיד שלכל האמריקאים יש, לא מקובל להשתמש בו כאמצעי זיהוי כמו במספר ת.ז. אצלנו. קבוצת הארגונים ששואלים אותך למספר הזה אמורה להכיל רק ארגונים ממשלתיים וארגונים מסחריים שיש להם עניין בציון הקרדיט שלך (בנק, ח. כרטיס אשראי, משכיר דירה).