חזרתי מראיון בחברת zoominfo. המוצר - מנוע חיפוש ורטיקלי לשוק ה-HR, משמש למציאת מידע על אנשים/עובדים וחברות. חברה בת כ-80+ עובדים, הוקמה לפני כ-7 שנים ע"י ישראלי בשם יונתן שטרן, רווחית, צומחת. מרכז הפיתוח של המנוע הסמנטי נמצא, איפה אם לא, בצומת רעננה… כל השאר בעיירה בשם וולת'הם (Waltham) מערבית לבוסטון. 20 דק' מקמברידג'.
הטכנולוגיה מעניינת, האתגרים הבאים מעניינים, קצת מאכזב שדווקא דברים שיכלו לעניין אותי במיוחד מתבצעים ברעננה (מצד שני - יש לאן לחזור), הסביבה סביבת היי-טק תומכת, האנשים נראים נחמדים ושמחים. ביקשו גם רשימת ממליצים, כך שאם אתם ברשימה שלי צפו לעוד טלפון, ותודה שוב. מחר אשלח להם אימייל תודה על הראיון והזמן ונהניתי וכד' (משהו אמריקאי הכרחי) ונחכה לתשובה בימים הקרובים.
אתמול יצאנו מהדירה בר"ג. היום התחיל רגוע - צבענו קירות במקומות שנותרו בהם סימנים מתמונות שהיו תלויות שם פעם, טכנאי HOT ניתק האינטרנט, בעל הבית ויתר על ביקור באור יום לראות הדירה. קפצתי לעבודה לעשות טופס טיולים ולהיפרד סופית מהחבר'ה. כשהגעתי התחיל קצת לחץ כי הבנתי שיש לי עוד אי אלו משימות ניקיון מסמכים/קבצים ויחד עם ארוחת הצהרים שקבעתי לאכול עם חבר יקר נראה היה שאני הולך לבלות מספר שעות משמעותי מחוץ לבית. אחרי 4 שעות בעבודה כבר הייתי לחוץ (ולא רק אני). כך יצא שמהחברים הקרובים יותר בעבודה לא נפרדתי כמו שצריך (על שוקולד בארנו).
בבית הלחץ המשיך. הייתי צריך לסיים לארוז הדברים שלי כאשר תוך כדי מגיעים חברים לקחת עוד חפצים ולהיפרד וחרדי ממוצא תימני דובר עברית במבטא אמריקאי, צרפתית ויידיש שבא לקחת את המיטה ועוד כמה דברים כתרומה לארגון לא ברור שעוזר לתושבי הארץ הנזקקים (ישראלים ופלסטיניים). לאחר הביקור אצלנו הוא הלך להיפגש עם מישהו בנוגע לדיון בבית דין לצניעות בבני-ברק בנוגע לפדופיל חרדי שהוא מנסה שהקהילה החרדית תכיר במעשיו, תגרום לו לפצות ילדה שפגע בה ותסגירו למשטרה. טיפוס מרתק, רק חבל שהוא הגיע בזמן קצת לחוץ והחזיק אותנו עם הסיפורים כשעה… קבענו עם בעלי הבית ב-20:30. אביגיל טענה שלא נספיק. אני הייתי בטוח שנספיק. לא הספקנו. הם הגיעו והלכו. סיימנו לארוז, העמסנו (היה גבולי ביותר) עברנו אצל בעל הבית, ראינו אצלו 10 דקות טלויזיה וקיבלנו הצ'קים חזרה. איזה טיפוס דוחה. נדפקנו פעם כשטסנו בחברת התיירות שהוא היו"ר שלה ופעם נוספת כשקיבלנו אותו כבעל בית.
הסידור שלנו ל-4 הימים שלפני הטיסה - כל אחד ישן אצל הוריו. מעין מתנת פרידה להורים (אני מקווה שגם הם רואים את זה כך…). את היום העברתי בעיקר בהכנת מצגות לטובת ראיון עבודה שיש לי ב-13 לחודש. פרטים נוספים אחריו. חוץ מזה, התחלתי להתחבר לצד האמריקאי הצרכני שלי וכבר ביצעתי רכישה באמזון של פוינטר משוכלל כדי שיהיה לי (ולה) כשנצטרך להעביר מצגות מסוג אלו של ה-13. איזה כיף להזמין באמזון ולא לשלם דמי משלוח! אפילו מגיע תוך יומיים (לדירה של דודה של אביגיל, שם נשהה בתחילה)…
את הערב ביליתי באכילת סביח בהוד השרון (עפ"י המלצה של גיל חובב בגל"צ) - סביח השרון. אחותי מעולם לא טעמה אחד כזה וכבר זמן מה שאנחנו מתכננים ללכת ביחד. היה טוב. לא יודע להגיד איך זה ביחס לסביח של עובד. מה שאני יודע להגיד זה שזה לא היה שווה פקק בדרך חזרה של שעה(!) מהוד השרון לרעננה. קינחתי בהליכה ספורטיבית עם גולדי כלבתנו האהובה (גולדן רטרויר בת 9) ובגלידה של מקום חדש ברעננה בשם ארטיקו. גם הגלידה היתה ספורטיבית.
