אי שם מעבר לים

סופת השלג הראשונה הגיעה. עד היום ירד שלג אבל לא בעוצמה כזאת. ישבתי בארוחת צהרים בבית קפה, על באר שמשקיף לרחוב בדיוק כשהתחיל לרדת שלג. כל כך יפה לראות את הכל הופך לבן. עקבות של אנשים בשלג טרי שמייד מטשטשות שוב משלג חדש. חצי שעה לקח להכל להתכסות והשלג צפוי להמשיך לרדת עד מאוחר בערב. ייתכן שיירדו היום מעל 20 ס"מ! נראה גם שאני לא היחיד שמתלהב - מסביבי אני שומע את כולם מדברים על השלג, על הזמן שייקח להם להגיע הביתה.

כשחזרתי למשרד חיכתה לי הפתעה נעימה - מייל ממחלקת כוח אדם של מיט. להלן:

TO: MIT Faculty, Staff, and Students

FROM: Alison Alden, Vice President, Human Resources

SUBJECT: Early Release at 2:00 pm for Thursday, December 13, 2007; Pay
Policies for Support and Service Staff

DATE: December 13, 2007

Due to the predicted heavy snow starting in the early afternoon, the
Institute will have an early release today, Thursday December 13, at
2:00 p.m. Nonessential employees currently at work may leave at 2:00
p.m. Departments are expected to use their discretion in allowing
employees who have child care issues or long commutes to leave before
2:00.

...

The storm is expected to end around 7-10 p.m., and MIT expects to be
open as usual tomorrow, Friday December 14.

...

ובכן… אני כבר נמצא פה בעבודה שלושת רבעי השעה יותר ממה שצריך!

עוד על הסופה אפשר לקרוא כאן

עדכון: השלג יורד רצוף כבר 6 שעות. מגיע עכשיו לגובה של חצי גלגל מכונית. תמונות כאן.

אני מודה שזה נחת עלי די בהפתעה. בסוף יום העבודה נכנסתי ל-ynet כדי להתעדכן, ומבין עשרות הפרסומות המקפצות הצליחה לצוד את עיני חנוכיה עם נר אחד דולק… חג אורים שמח לכולם!

אז כדי לנסות ולכפר על העובדה שקצת שכחתי מתי בדיוק יוצא החג (מתישהו ליד כריסמס, לא? סתם, סתם), החלטתי לנסות ולהיות אור לגויים, או לפחות להביא מעט מאור החג לגויים, או פשוט לספר למורה קצת על החג. היא ידעה שמדובר בהדלקה של מנורה, וכשסיפרתי שאנחנו חוגגים נס בחג הזה היא הניחה שמדובר ביציאת מצרים (כנראה הנס הזה היה מעט מרשים יותר. מי יודע באיזה גודל באמת היה כד השמן). היא גם אמרה שהיא זוכרת שבחנויות שמוכרות דברים לחנוכה היא ראתה שהצבע של החג הוא כחול ולבן. מסתבר שלכל חג פה יש את הצבע שלו. זה באמת הגיוני, פשוט לא חשבתי על זה אף פעם. הכריסמס ירוק ואדום, האלווין כתום ושחור, פסחא בצבעי פסטל (הביצים) ו-4 ביולי כחול, אדום ולבן. אני מניח שהצבע של חנוכה הוא חום מטוגן. או אולי לבן של אור הנרות או של השלג הקסום שירד פה בימים האחרונים!!!

כן, דצמבר הגיע ואיתו השלג המצטבר הראשון שלנו פה. הוא התחיל להצטבר בשבת בלילה והוא עדיין שם. אין לו סיבה להנמס(?) - אנחנו יפה מתחת לאפס בימים האחרונים והבאים. יצא לי ללכת ברגל בשבת לחדר כושר. היה רק מינוס שלוש, אבל היתה רוח חזקה, על הפנים. רוח שאולי לא חודרת את המעיל אבל בהחלט את מכנסיי הטרנינג ונעליי הספורט… היה לי קר כאילו יצאתי ערום החוצה. תוך שתי דקות מאבדים תחושה באף, מסביב לפה ורצים לחדר כושר לפני שייקפאו העיניים. אבל אולי זה המחיר הסמלי שצריך לשלם כדי להנות דקות ארוכות בעבודה מבהייה בשלג שיורד בחוץ. שלג של פתיתים קטנים כמעט כמו אבק שנישא עם הרוח ושל פתיתים גדולים ורכים. "לא יורד הרבה שלג בישראל, אה?", קטע דייב את אחת הבהיות שלי.

הבוקר, בשעה 08:54, קיבלתי דיווח טלפוני ממקור מהימן (ע"ע א.נ.) על פתיתים מעופפים באזור קמברידג'. בשעה 09:35 יצאתי לכיוון מיט לבדוק את התופעה (וללמוד ביולוגיה). במהלך מסעי נתקלתי במאות פתיתים כנ"ל, קטנים מאד, לבנים מאד, דמויי קל-קר. הם כמעט ואינם מורגשים, פרט להתקלויות באיזור האף אשר גורמות לעקצוץ קל ופרט להצטברותם על מעילים צמריים כהים אשר גורמת למראה של מעילים מוכי קשקשת. בעת כניסה למקום מחסה (תחנת רכבת/מיט) נעלמים הפתיתים מהמעיל כלא היו. לא נרשמה הצטברות פתיתים על הקרקע.

השלג הראשון שלי בארה"ב! (ושלנו מאז הגענו.)

אוקיי, אז באמת הרבה יותר קשה לתחזק בלוג כשאתה עובד במשרה מלאה, אני מודה. ההתפתחות העיקרית פה בימים האחרונים - מזג האויר. הנ"ל התחלף (ביום בהיר אחד) לסתווי, או במונחים ישראליים - חורף תל אביבי קר במיוחד. השמיים רוב הזמן אפורים, הטמפרטורה בבוקר חד-ספרתית (אבל היי - עדיין מעל לאפס!) ומגיעה בשיא לכ-16 מעלות. גשם יורד לפרקים וללא התרעה מוקדמת (שמשי ובהיר כשאני יוצא להפסקת צהרים, אפור וגשום בחזרה…) והחימום בדירה שלנו כבר החל לפעול בלילה ובבוקר תוך שהוא ממיס דברים שהשארנו בטעות בצמוד לרדיאטורים…

בעבודה אני ממשיך בעיקר לקרוא מאמרים וספרים, וגם קצת להתנסות בכלי המחקר שפיתחו פה. בהזדמנות הקרובה אפרט פה על המחקר הספציפי עליו אתחיל לעבוד בקרוב. אביגיל גם תפרט על חברים מעניינים ללימודים אותם היא פוגשת. בינתיים, הנה כמה מילים על מספר חוויות אחרונות:

1. אולי יצא לכם לשמוע בשבוע שעבר על טקס הענקת פרסי האיג-נובל. מסתבר שהטקס הזה נערך ברחוב שלנו, באותה כנסיה ענקית (שהיא למעשה כבר זמן מה לא כנסייה אלא היכל הזכרון של הרווארד). לטקס לא הלכנו (עולה כסף…) אבל יומיים אחרי הטקס (שבת) הלכתי ל-MIT לאירוע שהוא הגרסה המדעית (והחינמית) של הטקס הנוצץ, בו כל אחד ממקבלי הפרס של אותה שנה נותן הרצאה של 5 דקות על המחקר שלו. האולם היה מלא באנשים צמאים לידע (ובעלי הרבה זמן חופשי) - בקיצור, גיקים כבדים שחבל על הזמן. אחד כתב על הלוח את רשימת כל המחקרים הזוכים של אותה שנה, בכתב מראה… שני, שנענה לבקשת המנחה לשני מתנדבים, הסתבר כבעל שעון יד בינארי ולכן לא יכול היה למלא את תפקיד מודד הזמן בהרצאות… והבחור שלידי שפשוט התלהב (כמו רוב הקהל) מכל שטות מבדחת לכאורה שנאמרה שם תוך מחיאת כפיים מטורפת ופשוט חירפן אותי. ההרצאות היו בכללן די מעניינות. בסופו של דבר מדובר במחקרים אמיתיים, גם אם מעט ביזאריים.
2. ואם כבר נגענו בדברים מוזרים שקורים ב-MIT: היום החלטנו לחגוג 38 חודשים לדייט הראשון שלנו בבראנץ' שוקולד שאורגן על ידי אותה מעבדה אגדתית למדעי השוקולד. ובכן, ציפינו לכמויות אדירות של שוקולד בל צורותיו, אבל לאכזבתנו גילינו שכשאומרים בראנץ' מתכוונים לפנקייק'ס, קרפים וואפלים בלגיים, ושעל מנת להתאים אותם לאירוע שוקולד מוסיפים לכל אחד מהם קמצוץ של שוקו-צ'יפס. האירוע הפתיע אותנו בצנעתו אבל האווירה הייתה בייתית ומעניינת. מחוץ לאולם בו נערכה הסעודה עמדה מכונה אוטומטית לממכר חטיפים. שמנו לב שיכולנו לסדר לעצמנו ארוחת שוקולד משלנו עם הרבה יותר שוקולד בעזרת חמשת הדולרים שתרמנו, כנהוג וכמצופה, למעבדה למדעי השוקולד… חוץ מזה היה נחמד לטייל על שפת הנהר (גם היום היתה צעדה למען סכרת(!) אם כי צנועה יותר. הייתכן שמדובר בצועדים האחרונים מצעדת הענק של לפני שבועיים?). מישהו אמר תמונות?
3. ליד העבודה ישנו חניון מכוניות מופלא בן 5 קומות. מופלא כי כשעולים במעלית לגג שלו, במקום מכוניות מגלים גן מטופח, כולל הכל - דשא, פרחים, שבילים וספסלים. גן שאם היה ממוקם בקומת הרחוב כבר מזמן היה לו שם והוא היה מצוין במדריכי התיירים כפנינה עירונית. במדריך שלי הוא מקבל 5 כוכבים.

Yep, this post’s title is also my new job title! I decided to take one of the positions they offered me at Broad. Put simply, I will be analyzing data from biological/medical experiments, in order to understand which human genes are associated with which medical conditions, mainly cancer related. Using some professional terminology - I'll design and implement computational methods for the analysis of (very specific, experimentally generated) gene expression data. The 'associate' at the beginning of the title is there so as for everybody to know I don't hold a Ph.D…

I'm starting on Oct. 1st, per my request, as I wanted to enjoy the city of Boston a bit before it gets too cold and before I get too busy. But I did ask them if there’s anything they'd like me to read before I get there, just to receive a list of 5 papers and 4 books that they think I might want to take a look at, and the names of two programming languages I never used that I might want to get familiar with… A day later I got an email from my boss in which she suggests that I attend a biology course given in MIT this semester. Lectures takes place 3 times a week, and as it has already started a couple of weeks ago, I'm closing my gaps right now by watching the recorded videos of the course lectures available to everyone. I'll start attending the course this Friday. But hey - this was the whole idea of going to Broad - study, study, study. So I'm not really complaining here, just telling a story… In fact, I'm very excited about working there. Hope it will live up to my expectations.

Oh, and did I mention already that Broad is located about 2km from where we live, just at the end of the street next to ours? That there is a bus that stops just next to our home that takes me there in less than 10 min.? That I can also walk 7 min. to the subway station (if weather permits) and ride only two stops to get there?