שיר נחמד ומדבק שלמדנו היום בתרגול של שיעור פרסית. המבצע שמו אראש, הוא הבריטני ספירס של איראן (לא כולל האישפוזים) והשיר, מסתבר, היה 'ה'להיט ב-2005 שעבר אח"כ גם להודו ולפקיסטן.. (הקליפ הספציפי הזה לא הופיע באיראן).
אביעד מבקש להוסיף חידה נוספת: כמה אלמנטים אמנותיים/אתניים/תרבותיים/לאומיים אפשר לזהות בקליפ אחד? 
(מי שמעוניין במילים מעבר למה שמופיע בכותרת מוזמן לפנות אליי)
קצת באיחור, קצת על החיים פה בין Thanksgiving לכריסמס:
השירים ברדיו. זה מתחיל מייד אחרי Thanksgiving ביחס של שיר כריסמס אחד לכל שלושה רגילים ומסתיים בכריסמס עצמו במרתון של 18 שעות (בלי פרסומות) של השירים הללו. תופעה מעניינת שקשה למצוא לה מקבילה בארץ. זה לא כאילו היו משמיעים בגלגלצ ביצועים לשירי חנוכה, או ראש השנה. פה השירים הם במיינסטרים, נכתבים ומבוצעים ע"י אמנים מהשורה הראשונה (שעושים הרבה כסף מתגמולים באותם ארבעה שבועות). השנה היו שתי יצירות שנטחנו במיוחד בגלגלצ המקומי שלנו, לאחת מהן נדבקתי בצורה די קשה. לאחר שבועיים של זמזומים מצאתי שמדובר בשיר של ג'ון לנון בשם Happy Xmas (War Is Over) ושהוא שיר מחאה מתקופת מלחמת וייטנאם. הגרסה המקורית נשמעת ככה:
גרסה מותאמת למלחמה בעיראק כאן (תמונות קשות מאד לצפייה. באמת.)
היצירה הנטחנת (והמצוינת) השנייה הייתה Christmas Eve/Sarajevo 12/24 בביצוע של Trans-Siberian Orchestra. האם זה מקרה שגם המקור שלה הוא במלחמה? לא יודע. אבל היא גם מקשרת אותנו לנושא הבא.
קישוטי הבתים. מחזה די מלבב. כשמסתובבים פה בשכונות המגורים (בדרך לסופר למשל), אפשר להתרשם מההשקעה. החל משרשראות פשוטות של נורות קטנות ועד פסלים שלמים (עצים, סנטה, איילים) עשויים נורות (אפשר להשיג בסניף ACE הקרוב). כמובן שהנטייה של האמריקאים להגזים/להראות ששלי גדול יותר/שלי יש יותר כסף להוציא על שטויות/שאני פטריוט גדול יותר מתבטאת גם פה. דוגמאות אפשר לראות כאן. כשמשלבים גם את האייטם הקודם, מקבלים את הסרטון למטה. עד כמה שאני זוכר זה התחיל מתחרות קישוטי בתים, והגיע להיות פרסומת של איזו חברת בירה…
קניות. והרי איך אפשר לשכוח - מדובר בתקופת הקניות האינטנסיבית ביותר בשנה (השנה גידול של רק 3.6 אחוז במכירות לעומת אשתקד. ב-2006 בערך 8%, ב-2005 כ-10%). כיוון שלא באמת הלכנו להסתובב בחנויות (והרי כל הקניות שאני צריך מסתכמות באתר אחד קטן ברשת), וכיוון שאנחנו לא מחוברים לכבלים, החשיפה העיקרית שלנו לנושא הייתה בעזרת הפרסומות ברדיו. היו שתי פרסומות שאהבתי, שמנסות לשכנע אותך לקנות לחבריך כרטיס מתנה שווה כסף (Gift Card) ולא מתנה פיזית. הראשונה היא של Dunkin' Donuts והיא משעשעת אותי בעיקר בגלל הסלוגן שלהם: America Runs on Dunkin'. כאילו באמת אפשר לרוץ אחרי ביקור במאבסת הסופגניות הזו. השנייה מפרסמת רשת תחנות דלק ומספקת סיבה הגיונית לקנות ליקיריכם כרטיס דלק - בו הם בטוח ישתמשו, כשיצטרכו לנסוע להחזיר את כל המתנות הטפשיות האחרות שקיבלו.
אזהרה: הפוסט הבא מכיל בעיקר מידע יבש על שירותי התקשורת בהם אנחנו משתמשים. אפשר לדלג לסופו על מנת לצפות בסרט דוקומנטרי קצר אודות חייו של הסנאי המצוי.
בימים האחרונים היינו מעט מוגבלים מבחינה תקשורתית: לסלולרים שלנו אין קליטה בתוך הבית (כך המצב מאז עשינו מנוי), הטלפון הקווי שהיה פה מהדיירים הקודמים ושהשתמשנו בו כדי לקבל שיחות וכדי לחייג למספרי 1-800 בוטל, ובג"צ הפסיק לנו את המנוי בשירות ה-VOIP של בזק בינלאומי שבמסגרתו היה לנו פה קו ישראלי לכל דבר.
אז עשינו כמה שינויים במערך התקשורת (הסבוך) שלנו:
סנאי מצוי:
Yep, this post’s title is also my new job title! I decided to take one of the positions they offered me at Broad. Put simply, I will be analyzing data from biological/medical experiments, in order to understand which human genes are associated with which medical conditions, mainly cancer related. Using some professional terminology - I'll design and implement computational methods for the analysis of (very specific, experimentally generated) gene expression data. The 'associate' at the beginning of the title is there so as for everybody to know I don't hold a Ph.D…
I'm starting on Oct. 1st, per my request, as I wanted to enjoy the city of Boston a bit before it gets too cold and before I get too busy. But I did ask them if there’s anything they'd like me to read before I get there, just to receive a list of 5 papers and 4 books that they think I might want to take a look at, and the names of two programming languages I never used that I might want to get familiar with… A day later I got an email from my boss in which she suggests that I attend a biology course given in MIT this semester. Lectures takes place 3 times a week, and as it has already started a couple of weeks ago, I'm closing my gaps right now by watching the recorded videos of the course lectures available to everyone. I'll start attending the course this Friday. But hey - this was the whole idea of going to Broad - study, study, study. So I'm not really complaining here, just telling a story… In fact, I'm very excited about working there. Hope it will live up to my expectations.
Oh, and did I mention already that Broad is located about 2km from where we live, just at the end of the street next to ours? That there is a bus that stops just next to our home that takes me there in less than 10 min.? That I can also walk 7 min. to the subway station (if weather permits) and ride only two stops to get there?
Avigail stole all the topics I wanted to write about (in detail) here. All left for me to do now is share the following with you:
