אי שם מעבר לים

אז כמו שאביגיל סיפרה, יצאתי בשבת לטיול אופניים בעיר. הרבה זמן לא נסעתי על אופניים. אני חושב שהפעם האחרונה היתה ביום כיפור לפני ארבע שנים. למעשה רציתי לצאת לטיול האופניים בשבת לפני שבוע, כדי להרגיש את אווירת החג פה.

בכל מקרה, מזג האויר אתמול היה פשוט מצוין! 21 מעלות ושמים בהירים, אחרי כמה ימים חמים. קבעתי עם עינב, תל אביבית שהגיעה בתחילת החודש לבוסטון לעבוד על הדוקטורט שלה במשך שנה. הכרתי אותה (עוד בארץ) דרך חברתי היקרה עדי. (אבחנה: לפני שהתחתנתי היו לי חברה וידידות. היום יש לי אישה וחברות…). עינב רגילה עוד מהארץ להתנייע באופניים והגיעה עם אופניים שקנתה פה. למעשה, נראה לי שיש לה חגורה שחורה בנהיגה על אופניים, היות והיא נהגה לנסוע בהם בכבישי ת"א, יחד עם נהגי ת"א האדיבים. אביגיל היתה צריכה ללמוד (נקווה שעד שתיפתח ההחלקה על הקרח בפארק היא תהיה פנויה קצת יותר). אז נסעתי ברכבת לבוסטון, לחנות אופניים שגם משכירה. שכרתי זוג אופניים עירוניים (מקבלים גם קסדה ומנעול) ב-$25 ליום. אחרי שוידאתי שאני זוכר איך רוכבים, יצאנו לדרכנו.

נסענו לגשר הרווארד, שמחבר את MIT (שנמצאת בקמברידג') לבוסטון (לא, אין גם גשר MIT שמחבר את הרווארד לבוסטון…). לתדהמתנו הרבה נתקלנו בתחילת הגשר בנחיל ענק של אנשים שעולים מהטיילת לגשר. נחיל משמע אלפי אנשים, כולם עומדים בסבלנות לצד הנהר ומחכים לעלות לגשר (הגענו בתחילת הצעדה כנראה). זו היתה צעדה למען חולי סוכרת, לעידוד המודעות ולהשקעה במחקר. מסתבר שבאותו יום צעדו כחצי מיליון אמריקאים ב-200 ערים ברחבי האומה. אנשים היו מחולקים לקבוצות (עם חולצות זהות וכו') ובראש כל קבוצה הולך מישהו עם שלט עם שם הקבוצה והסכום בדולרים שתרמה. המון דולרים. רק אז הבנתי איך צעדה עוזרת לחולי הסוכרת. חצינו את הגשר ברגל יחד עם כולם וזנחנו את התוכנית לנסוע על גדות הנהר. המשכנו לסיבוב ב-MIT וחזרנו לבוסטון דרך גשר אחר עד לעצירה ב-Starbucks להתרעננות…

רב הזמן נסענו על המדרכות, למרות שלא כל הולכי הרגל אהבו את זה ולמרות שבהרבה כבישים קיים נתיב לאופניים. ניסיתי את זה פעם פעמיים אבל הלב שלי חלש מדי בשביל החוויה הזו. המשכנו ל-Copley Square האהובה ומשם לשרשרת הפארקים/גנים הידועה בשם Emerald Necklace. הפארקים הם מבית היוצר של אדריכל נוף בשם Frederick Law Olmsted שתכנן גם את ה-Central Park בניו-יורק. האמת שאין כל כך מה להשוות לסנטראל פארק. הפארקים האלו הזכירו לי יותר את גני יהושע. קצה השרשרת הוא ב-Brookline שהיא השכונה היהודית של בוסטון (למעשה, רשמית היא עיירה נפרדת). שליש מהתושבים יהודים, המון ישראלים, מסעדות מזרחיות שצריך לבדוק. שם גם הדירה של עינב אז קפצנו לבקר. משם חזרתי לחנות האופניים, וברכבת חזרה הביתה. היה פשוט כיף, מעולה, נפלא. הזכיר לי כמה אהבתי לנסוע על אופניים פעם והראה לי כמה כיף ופשוט לעשות את זה פה.

מפת המסלול שעשינו מצ"ב להתרשמותכם. התרשמותכם גם מכמות ההשקעה שלי בתיעוד חיי (ובבחינת כלים חדשים שגוגל מספקת). כמו כן, תמונות מהטיול (ולמעשה בעיקר של עינב שאין לה מצלמה פה וטרם שלחה תמונות לישראל), אפשר למצוא כאן.

View Larger Map