עדכון מהיר: הגענו בשלום עם כל הדברים, הדברים מאיקאה הגיעו גם, אבל - בלי המזרון!!! לכן, יצא לנו הלילה לבדוק מקרוב עד כמה נוח המזרון המתנפח שהכנו עבורכם. מעצבן אבל לא נורא.חוץ מזה, חם נורא היום ועדיין לא התקנו את המזגן בסלון. נעדכן בקרוב עם תמונות.
זהו, ארזנו כמעט הכל. מחר בבוקר אנחנו יוצאים בשיירה של רכבים מלאים במטלטלינו (גם ג'ודי מצטרפת עם האוטו שלה). יש לנו 4 מזוודות ענק שהבאנו אנחנו בטיסה לפה, תכולה של 4 מזוודות שהביאו המשפחה של אביגיל במהלך החודשים האחרונים, שתי שקיות ענק מ-Linens n' Things, שתי שקיות ענק מאיקאה ושני Trolleys…
אנחנו פוגשים שם את בעלת הבית שלנו (ירינה טורקו בודרוק) כדי לקבל המפתחות, בין 10 ל-2 אמור להגיע המשלוח מאיקאה עם כל הריהוט שלנו (חייבים להרכיב את כולו מחר או מחרתיים כי אם משהו נדפק חייבים לדווח תוך 24 שעות…) ובין 3 ל-5 אמור להגיע הטכנאי של הכבלים לחבר אותנו לאינטרנט! אחרי קניות של אוכל יחסרו לנו רק שולחן סלון, טלויזיה, מערכת סטריאו, לפטופ לאביגיל, טוסטר אובן, מיקרו גל ושואב אבק… אבל משהו שכבר יש לנו (קיבלנו היום בדואר, באדיבות דבי) - AeroBed זוגי! כך שעכשיו אנחנו יכולים לא רק להזמין אתכם אלא באמת גם לארח.
חוץ מזה היום הייתי שוב בראיונות ב-Broad. חמישה במספר. שוב התרשמתי עמוקות מהדברים המעניינים (ואף חשובים) שעושים שם ומהאנשים הגם (כנראה) מוכשרים וגם נחמדים/בראש שלי. שבוע הבא עוד פגישה עם ג'יל, ראש קבוצה אחת, ועם עוד אחד מהקבוצה שלה וביום חמישי נאמר לי שג'יל ואן יגיעו להחלטה משותפת לגבי. כן, אני אתאכזב מאד אם לא אקבל שם הצעה. לא, אני לא אוהב את הסיטואציות האלו בכלל.
After spending 7(!) hours and $2,000 today at IKEA, we finally have our essential furnitures. This includes a nice ANEBODA, two VIKA ANNEFORS, one dark grey KNIHULT, four pieces of INGOLF and of course a VINSTRA.
The cinnamon buns were great as always (this was our third time in IKEA here!).
Actually, yesterday was the first day we really shopped since we got here. We got a gift card of $200 for buying in Linens n' Things, a place for home things. It’s pretty fun shopping this way, trying to reach a given amount. It makes you buy those things you wouldn't normally buy for yourself. Makes you buy yourself presents (like a $40 digital scale for food that displays both lb./kg. and includes a timer!). Right before that we visited a nice, big Barnes and Noble store. Very impressing book store, although we only bought there sandwiches and coffee…
On our way back we had the opportunity to watch the train arriving at Stoughton station. We stopped at the railroad crossing as the lights were blinking red (there is no barrier here - no one would think of crossing when the lights are flashing. How simple). Then the train arrived, stopped in the middle of the road and people just got off it to the road. That was odd. That’s life in suburbia!
ההה! סוף סוף גנבתי כמה דקות עם המחשב שיש בו עברית!
עשר הערות על המצב:
1. כל המכוניות כאן בצבע כהה, והן כולן גדולות מאוד. מכונית משפחתית זה הרכב הכי קטן.
2. כל המלצרים ונותני השירות מאוד נחמדים (נחמדים באמת). זוהי ארץ המחייכים (במקרה זה אני לא מוזרה!).
3. הכל מאוד יקר, חוץ מדלק. מלפפון אחד (גדול) עולה $2. שני פלפלים אדומים עולים $3.5. סליחה, גם מוצרי האלקטרוניקה מאוד זולים, מה פתאום בא לנו לפטופ חדש וטלויזיית LCD שלושים ושניים אינץ'…
4. דרך טובה 'לבנות' את היסטוריית הקרדיט שלך היא לקנות אוטו (משלמים בתשלומים כך שזה כמו הלוואה).
5. הסרטים פה יותר אמריקאיים מהסרטים האמריקאיים שרואים בארץ (ע"ע The Bourne Ultimatum). (נאמר על-ידי חובבת סרטים אמריקאיים אבל יש גבול!).
6. משום מה אנחנו לא מובנים לאנשים פה (כלומר, אנשים לא מבינים מה אנחנו אומרים). הם לא מבינים מה אביעד אומר כשהוא אומר שהוא צמחוני, והם לא מבינים מה אני אומרת כשאני אומרת שאני רוצה הפוך ללא קצף.
7. זוהי ארץ של אוכלי בשר. נראה שאנשים צמחונים הם פחות בנמצא כאן מאשר בארץ.
8. על הבר לא מעשנים.
9. ה-small הוא ענק (כוס קפה/גלידה וכדומה).
10. מאפה הקינמון של איקאה הוא הדבר הכי טעים בעולם!!
* חלק מההתרשמויות מקורן בתשומת לבו של אביעד בלבד. אני נוטה לעתים לא לשים לב.