אי שם מעבר לים

אוקיי, אז באמת הרבה יותר קשה לתחזק בלוג כשאתה עובד במשרה מלאה, אני מודה. ההתפתחות העיקרית פה בימים האחרונים - מזג האויר. הנ"ל התחלף (ביום בהיר אחד) לסתווי, או במונחים ישראליים - חורף תל אביבי קר במיוחד. השמיים רוב הזמן אפורים, הטמפרטורה בבוקר חד-ספרתית (אבל היי - עדיין מעל לאפס!) ומגיעה בשיא לכ-16 מעלות. גשם יורד לפרקים וללא התרעה מוקדמת (שמשי ובהיר כשאני יוצא להפסקת צהרים, אפור וגשום בחזרה…) והחימום בדירה שלנו כבר החל לפעול בלילה ובבוקר תוך שהוא ממיס דברים שהשארנו בטעות בצמוד לרדיאטורים…

בעבודה אני ממשיך בעיקר לקרוא מאמרים וספרים, וגם קצת להתנסות בכלי המחקר שפיתחו פה. בהזדמנות הקרובה אפרט פה על המחקר הספציפי עליו אתחיל לעבוד בקרוב. אביגיל גם תפרט על חברים מעניינים ללימודים אותם היא פוגשת. בינתיים, הנה כמה מילים על מספר חוויות אחרונות:

1. אולי יצא לכם לשמוע בשבוע שעבר על טקס הענקת פרסי האיג-נובל. מסתבר שהטקס הזה נערך ברחוב שלנו, באותה כנסיה ענקית (שהיא למעשה כבר זמן מה לא כנסייה אלא היכל הזכרון של הרווארד). לטקס לא הלכנו (עולה כסף…) אבל יומיים אחרי הטקס (שבת) הלכתי ל-MIT לאירוע שהוא הגרסה המדעית (והחינמית) של הטקס הנוצץ, בו כל אחד ממקבלי הפרס של אותה שנה נותן הרצאה של 5 דקות על המחקר שלו. האולם היה מלא באנשים צמאים לידע (ובעלי הרבה זמן חופשי) - בקיצור, גיקים כבדים שחבל על הזמן. אחד כתב על הלוח את רשימת כל המחקרים הזוכים של אותה שנה, בכתב מראה… שני, שנענה לבקשת המנחה לשני מתנדבים, הסתבר כבעל שעון יד בינארי ולכן לא יכול היה למלא את תפקיד מודד הזמן בהרצאות… והבחור שלידי שפשוט התלהב (כמו רוב הקהל) מכל שטות מבדחת לכאורה שנאמרה שם תוך מחיאת כפיים מטורפת ופשוט חירפן אותי. ההרצאות היו בכללן די מעניינות. בסופו של דבר מדובר במחקרים אמיתיים, גם אם מעט ביזאריים.
2. ואם כבר נגענו בדברים מוזרים שקורים ב-MIT: היום החלטנו לחגוג 38 חודשים לדייט הראשון שלנו בבראנץ' שוקולד שאורגן על ידי אותה מעבדה אגדתית למדעי השוקולד. ובכן, ציפינו לכמויות אדירות של שוקולד בל צורותיו, אבל לאכזבתנו גילינו שכשאומרים בראנץ' מתכוונים לפנקייק'ס, קרפים וואפלים בלגיים, ושעל מנת להתאים אותם לאירוע שוקולד מוסיפים לכל אחד מהם קמצוץ של שוקו-צ'יפס. האירוע הפתיע אותנו בצנעתו אבל האווירה הייתה בייתית ומעניינת. מחוץ לאולם בו נערכה הסעודה עמדה מכונה אוטומטית לממכר חטיפים. שמנו לב שיכולנו לסדר לעצמנו ארוחת שוקולד משלנו עם הרבה יותר שוקולד בעזרת חמשת הדולרים שתרמנו, כנהוג וכמצופה, למעבדה למדעי השוקולד… חוץ מזה היה נחמד לטייל על שפת הנהר (גם היום היתה צעדה למען סכרת(!) אם כי צנועה יותר. הייתכן שמדובר בצועדים האחרונים מצעדת הענק של לפני שבועיים?). מישהו אמר תמונות?
3. ליד העבודה ישנו חניון מכוניות מופלא בן 5 קומות. מופלא כי כשעולים במעלית לגג שלו, במקום מכוניות מגלים גן מטופח, כולל הכל - דשא, פרחים, שבילים וספסלים. גן שאם היה ממוקם בקומת הרחוב כבר מזמן היה לו שם והוא היה מצוין במדריכי התיירים כפנינה עירונית. במדריך שלי הוא מקבל 5 כוכבים.