יום 6.
היום הוקדש בעיקר לאריזת מזוודות. חמש המזוודות שהקצבנו לעצמנו יהפכו כנראה לשלוש וחצי+2 טרולי+מחשב נייד+תיק צד (כפי שאביעד צפה. הוא תמיד האופטימי מבינינו). כנראה נשלם על משקל חורג אבל זה יוצא זול משמעותית משירות הדואר המהיר לארה"ב… חוץ מזה פינינו עוד קצת את הבית ואביעד סתם את החורים. בקיר.
השוס של היום היה בתחילתו. ניצלנו שובר יומולדת שאביעד קיבל מהעבודה כדי לאכול ארוחת בוקר ב'נועה ביסטרו' ביפו. את זה אני בטוחה שלא נראה בבוסטון (?). נראה שאת הדגש במקום הזה לא שמים בהכרח על האוכל אלא על כל החוויות הסובבות אוכל. או ליתר דיוק, מה שעושים אחרי אוכל (אם מישהו מכיר את 'ספר הקמצנים' של אל-ג'אחז, יש קטעים המתארים ערבוב דומה). המקום (פסאז' שהוסב למסעדה) מעוטר בניאגרות הפוכות התלויות על הקיר; מאחד החלונות תלויים תחתוני סבתא לייבוש (והם לא נקיים); על אחד הקירות תמונת אשה ערומה שהחלק החשוף הבולט ביותר שלה הוא החלק התחתון של העכוז; ושטיפת הידיים בשירותים היא חוויה של ממש (קונסטרוקציה של קערות וצנורות שמחוברים למה שהיה פעם דוש), מה שהותיר - אותי לפחות - זמן רב מעבר לרגיל ב'מקום החשוב'. גם ארוחת הבוקר היתה טעימה.
אני די בטוח שלא יהיה לנו משקל חורג. נחיה ונראה.
תגובה מאביעד
— 30 ביולי 2007 בשעה 21:19