אי שם מעבר לים

כן, עבר כבר המון זמן מהפוסט הקודם. הנה סגירה של כמה קצוות, כדי שנוכל להמשיך הלאה.
כריסמס. אז ענבר ועירית הגיעו בערב החג מסן פרנסיסקו הרחוקה כדי לחגוג ביחד איתנו את הכריסמס הראשון של כולנו אי פעם. לחגוג כהלכתו כמובן. ז"א, כמעט כהלכתו. ז"א, לחגוג ע"י קיום כל המנהגים הכיפיים כהלכתם (מישהו אמר מתנות?) ופחות מאלו המשעממים (מיסת חג המולד, מישהו?). אז מה היה לנו? היה לנו זר מקושט תלוי על דלת הכניסה (כן, כולל הסרט האדום). היתה שרשרת נורות צבעוניות על החלונות ועל הקיר נתלתה גרב אדומה מידה 74. ההוכחות כאן.

ארוחת החג החגיגית כללה מאכלי חג מסורתיים (טוב, כמעט - מקבץ אקלקטי של מאכלים מרחבי העולם. לציון הכמיהה לשלום עולמי כמובן). אני חושב שפתחנו במרק תירס מקסיקני ולאחריו פיתות לבנוניות (מנא'איש) עשויות היטב(…) יחד עם מטבל בלקני, "פשטידה של תמי" (הידועה כבר אצל אחדים מכם כ"פשטידה של אביעד") וסלט ישראלי (ערבי?). לקינוח התענגנו על עוגת שלושת החלבים (Tres Leches) - קינוח דרום אמריקאי שהוא היחיד שבאמת מקובל שם לאכול אותו בכריסמס. מצטער על הרשימה, רציתי דרך לזכור מה היה שם.

בבוקר התעוררנו כמו בכל כריסמס ומיד רצנו לעץ, שם חיכו לנו המתנות! (ולא, לא הפריעה לנו העובדה שעץ האשוח שלנו היה בעצם עציץ תירס גוסס…)

בשלושה ומשהו ימים שענבר ועירית היו פה ניסינו לבלות כמה שיותר, אבל היה לנו קצת קשה.אביגיל היתה חייבת ללמוד, אני לעבוד. האמת שמרוב השתדלות לשלב גם כיף וגם עבודה (לעתים בזמנים חופפים), יצאתי בסוף עם תחושת קרחות דו כיוונית מסוימת. לקח לפעם הבאה. דבר אחד מעניין שכן הצלחנו כולנו ביחד לעשות היה ללכת למופע בידור (בהעדר הגדרה טובה מזו) בשם "25 שאלות לשאול אמא יהודייה" של סטנדאפיסטית אמריקאית, יהודייה, לסבית, גרושה + ילד… נו, אני לא ממש התחברתי. החבר'ה יותר. קהל האמהות היהודיות הבוגרות התגלגל מצחוק (ומי שלא ידע צחוק אמריקאי בחייו - שיחק אותה!).

לשנה הבאה (ועוד אולי לפני זה) - בסן פרנסיסקו החמה!