אי שם מעבר לים

לרגל שלושים ושבעת החודשים של זוגיותנו ולרגל העובדה שהיה היום מזג אויר נפלא (שמש ו-23 מעלות), החלטנו לאזור אומץ ולצאת לטיול ספונטני בבוסטון. בספונטניות חיפשתי בגוגל אטרקציות בבוסטון, כיוון שאין לנו באמת מושג מה כדאי לראות איפה. מצאתי ש-Copley Square אמורה להיות נחמדה ובסביבתה גם רחוב או שניים שכדאי להסתובב בהם וכמובן ה-Boston Common. אז התלבשנו, הדפסנו מפות, מילאנו מים, שטפנו תפוחים, לא שכחנו כובע ומשהו חם ללבוש וכשעה וחצי מאז החלטנו לצאת, זה ממש קרה!

היה שווה. Copley Square פשוט מקום יפה. הדשא ירוק כל כך, השמיים כחולים כל כך, והכל מסביב נקי ונעים. ואז התוכניות התחילו להשתבש: צמוד לכיכר גילינו מונומנט לחליל ג'ובראן (מסתבר שהוא גר בבוסטון בנערותו עד שעבר לניו-יורק); מצדו השני של הכביש - הבניין המרכזי (והענק) של הספריה הציבורית של בוסטון; זאת ועוד - שלט על הספריה - תערוכת פוסטרים אמריקאים ממלחמת העולם השנייה (הכניסה חופשית). וכל זה בכלל לא היה בתכנון! (איזה כיף).

נכנסנו לספריה. אנחנו לא יודעים לספר הרבה על ההיסטוריה שלה, על הבניין ועל הספרים שבה. רק נגיד שהמבנה מרשים ביותר, הכל יפה כל כך, הסגנון קצת מזכיר את ארמון אלהמברה בגרנדה, למי שמכיר. כולל הקשתות וחצר פנימית עם מזרקה. אפשר לעשות מנוי בחינם לגמרי להשאלת ספרים (המנוי טוב ל-27 שנה… איך הגיעו ל-27?!). הכתובת שחקוקה בכניסה לבניין היא (תרגום חופשי): "נבנתה ע"י האנשים ומוקדשת לקידום הלמידה", מלא חשיבות עצמית משהו, אבל נחמד. תערוכת הפוסטרים היתה מרתקת. גורמת לך להבין באופן מיידי ובקלות כיצד התנהלו חיי היום-יום של האמריקאים בזמן המלחמה. צילמתי כמה וכמה. אפשר להציץ.

משם המשכנו בתוכניתנו המקורית - הרחובות באזור אכן יפים ומלאים במקומות שהיינו שמחים לבקר בהם (פיצריות, H&M, אתם יודעים) ולבסוף הגענו ל-Boston Public Garden שמזכיר קצת את הפארק הלאומי בר"ג בפנים ואת Central Park כשמסתכלים כלפי חוץ. אנשים הולכים, רצים (אסורה כניסה לאופניים) וברווזים מגעגעים. מרגיע.

מחר אנחנו נוסעים ליומיים לחגוג עם המשפחה של אביגיל את החג (כן, לוקח לו זמן להגיע לפה). אנחנו נוסעים לקצה המערבי של מאסצ'וסטס לאזור ה-Berkshires המפורסם. נקווה שפרט ללאכול ייצא לנו גם לטייל קצת בטבע. עד שנביא תמונות משם, כאן אפשר למצוא את התמונות מהטיול בבוסטון היום.

אסיים בעצה לחיים בריאים: מה שלא תעשו - לעולם, אבל לעולם, אל תאכלו בבת אחת 600 גרם של גזרים גמדיים!