אחרי הפרידות מהחברים וממשפחת בן/בת הזוג, קצב השימוש בטישו קרוב לשיאו (או לפחות כך אני מקווה).
אנחנו יוצאים בסביבות 1 בלילה לנתב"ג, במונית. שמענו שסצינת הפרידה בנתב"ג עלולה להיות דרמטית מדי, שלא לצורך, ולכן עדיף כך. אנחנו טסים ב-5 בבוקר בטיסה Swiss LX0257 לציריך ואחרי כמעט 5 שעות (איזו באסה) בטיסת Swiss LX0052 לבוסטון. מגיעים לבוסטון ב-3 וחצי אחה"צ, שעון מקומי. הפרש השעות בוסטון-ת"א הוא 7 שעות לטובת ת"א. בנמל התעופה של בוסטון מחכה לנו אח של אביגיל (יום ראשון - סופ"ש) ואם נכנס שלושתינו + 4 מזוודות הענק שלנו לאוטו הוא גם יקפיץ אותנו לבית של הדודה, שם גם הוא גר כרגע באופן זמני.
לחץ, התרגשות, עצב, חשש, ציפייה.
שמרו על קשר!
שוב דרך צלחה וכל טוב לשניכם. תרצה
תגובה מTIRZA HECHTER
— 4 באוגוסט 2007 בשעה 15:04
שיהיה לכם המון הצלחה, ותהנו מכל רגע…
מיכאל ברק
תגובה ממיכאל
— 4 באוגוסט 2007 בשעה 17:33
היי,
מה שלומכם?
בדיוק בשעה שאתם עליתם על המטוס בנתב"ג אני התעוררתי באכזיב, אחרי סופ"ש ארוך עם איל ומשפחתו. היינו צריכים להגיע לרעננה עד שמונה בבוקר. הגענו קצת לפני. בדרך הבהלתי את איל כשספקתי כפיים בהתרגשות כשהבנתי שלמרות שחשבתי עליכם המון בסופ"ש שכחתי לצלצל לומר טיסה נעימה ובהצלחה.
יקיריי, כשתקראו את התגובה הזאת כבר תהיו לגמרי בפתחו של הפרק החדש בחייכם. תהנו מכל רגע, וגם מחבלי ההתחלה. הכל הרפתקה. שום דבר לא יחזור על עצמו.
אתם במחשבותיי, נשיקות חמות
עדי
תגובה מעדי
— 5 באוגוסט 2007 בשעה 8:45
שלום לאדון אביעדון
טסתי מלא פעמים בטיסה 257 לציריך (ובחזרה בטיסה 256)
בדרך כלל האוכל שלהם מגעיל תלוי בשעה הם נותנים סנויצים עבשים.
אבל לפעמים הם מחלקים שוקולד שויצרי שהוא פרסומת לסויס
תגובה מד.ב.
— 5 באוגוסט 2007 בשעה 20:39