אי שם מעבר לים

נתחיל בסיכום חנוכה: היינו בשלושה אירועים. הראשון היה מסיבת חנוכה של חברה ללימודים של אביגיל, בה נחשפנו לראשונה לסצנה היהודית בבוסטון. הרוב המוחלט של הנוכחים יהודים לא ישראלים, ברמות קיום מצוות משתנות (ובהתאם לכך הביטויים החיצוניים - כיפה, כובע מצחייה, נטורל…). כולם נחמדים מאד, ואלו שדברנו אתם גם מרשימים מאד. כל אחד שם מסתובב עם רשימת תארים אקדמיים מהמוסדות המובילים בארה"ב, מפחיד. האוכל היה מצוין, לקחתי מתכונים.

המסיבה השנייה (Christnukkah Party) אורגנה ע"י השותפים לדירה של חברה ללימודים של אביגיל, ישראלית נשואה טריה לנורבגי, חולקת דירה עם זוג צפון אירופאים נשוי גם כן. הפעם דיברנו בעיקר איתה ועם שני חברים ללימודים נוספים של אביגיל. למרות שהתפיסה שלנו היא שהאירופאים דומים לנו יותר מאשר האמריקאים, במסיבה הזאת היה נראה שלפחות הצפון אירופאים די שונים מאיתנו. בזכותם יצא לנו להתוודע לתהליך ההכנה של Feuerzangenbowle (מדליק) ולטעמו (המיוחד).

האירוע השלישי היה ארוחת ערב אצל (נחשתם נכון) חבר ללימודים של אביגיל ואשתו, יחד עם עוד שני ישראלים שלומדים פה. היתה ארוחת ערב אינטימית עם אוכל מעולה ובעיקר ביתי. ביתי ישראלי. פשטידת גבינת עזים כמו שאמא עושה, עוגת ריבה ופירורים כמו של סבתא. אה, והיה גם דיון של שעתיים-שלוש (מי סופר) על פילולוגיה ערבית.

אתמול (שבת) קינחנו בארוחת צהרים יהודית מסורתית אצל זוג שהכרנו במסיבה הראשונה… הפעם הראשונה שלי בארוחת שבת אצל דתיים. היו ברכות, היו זמירות, היתה וודקה והיה קר (ולא היינו יכולים לשחק עם הטרמוסטט של ההסקה כדי שתחזור לפעול…). אני מקווה שאף אחד לא שם לב שהסלולרי שלי רטט פעמיים במהלך הארוחה.

מאז Thanksgiving העליתי 5 פאונד והעתיד לא נראה מבטיח. אתמול תכננתי ללכת לחדר כושר אחרי הארוחה, אבל בדרך חזרה הביתה, היה לנו קר כמו שעדיין לא היה לנו פה. ממש ממש קר. כשהגענו הביתה בדקנו באתר מזג האוויר מה קורה. אז היו רק מינוס חמש מעלות (נעים) אבל משום מה זה הרגיש (RealFeel) כמו מינוס 12. אכן. הלילה כבר מינוס 12 אמיתיים שמרגישים כמו מינוס 17. זה דחה את תוכניות חדר הכושר להיום, אבל בבוקר התעוררנו ליום חורפי וגשום, לאחר שלג רציני שהצטבר בלילה. אחרי הצהרים לא יכולתי יותר והייתי מוכרח לפחות לטייל קצת ברגל. אז יצאנו בלבוש ספורטיבי וגילינו שאנחנו לכודים. בגלל שהיה חם היום (כן, מעל האפס זה חם) השלג מהלילה נמס והכל רטוב ובוצי ואין אפשרות לחצות אף כביש בנעלי ספורט. חייבים מגפיים או נעליים גבוהות. עשינו סיבוב מסביב לבלוק שלנו וחזרנו הביתה. אגב, השבוע התקדמנו צעד נוסף (תרתי משמע) ורכשנו כל אחד זוג מגפיים. באינטרנט כמובן. ולא, זה לא רק השגעון שלי. את ההפנייה לאתר Zappos.com קיבלה אביגיל מהחברה הישראלית ממסיבה 2 והיא אפילו ביקרה קודם בחנות נעליים אמיתית, כזו שצריך לצאת מהבית (ולנקות את האוטו מהשלג) בשביל להסתכל על הנעליים שהם מוכרים, אבל המבחר שאפשר למצוא ברשת הוכיח עצמו.

אנחנו מגיעים ביוני לביקור מולדת. עוד לא תכננו מתי בדיוק, אבל יהיה נחמד לחגוג ביחד את שבועות (החג האהוב עלי - האוכל), את החתונה של סיגל אחותי ואת היומולדת (העגול) שלי. בדרך חזרה לארה"ב אנחנו חושבים לעצור איפשהו באירופה ולחגוג את יום הנישואין הראשון שלנו.