אי שם מעבר לים

"נעבור את החורף ואחר כך נראה
באביב, באביב…"

רשמית האביב התחיל ב-21 למרץ, אבל נראה שבוסטון אינה מהממהרים וגם לא מהממהרות, כך שהיום האביבי האמיתי הראשון שקיבלנו היה חמישי שעבר, עם מקס' של 22 מעלות שלמות. את ההתרגשות היה ניתן לחוש בכל מקום - בעבודה כולם דיברו על מזג האויר עוד יותר מבדרך כלל ובזמן ארוחת הצהרים אנשים העזו ויצאו לאכול על ספסלים בחוץ. אבל השיא היה בערב - כיוון שגם בו היה נעים, החלטנו לצאת לטיול רגלי, משהו שלא עשינו מאז נובמבר, כנראה. ובכן, לא היינו היחידים; הרחובות היו מלאים באנשים בשעה 10 בערב. שעה השקולה, על פי זמן בוסטון, למעט אחרי חצות. היתה תחושה כיפית של חגיגיות באוויר, של שחרור משינת החורף הכפויה.

והחגיגה נמשכת גם השבוע. התיירים חזרו בהמוניהם ליארד, גם הסנאים. למרות שלא כולם (הסנאים). אולי חלקם מחכים להערה מיוחדת. אולי הם פשוט עסוקים בייצור דגמי קיץ 2008. וכמובן העצים והשיחים - עדיין ערומים אבל מלאים בניצנים, ופה ושם אפשר כבר למצוא עץ עם פריחה מוקדמת. ובצידי מגרש החניה של הבניין שלנו, היכן שבחודשים האחרונים היו רק ערימות של שלג, פורחים עכשיו מה שנראה לי, ואני לא באמת מבין, כמו נרקיסים. או חבצלות או משהו יפה אחר. וחוץ מהטבע, אפשר גם לראות בכל מקום אנשים שעובדים כדי לתקן את המדרכות, לצבוע את חזיתות החנויות, לשתול פרחים, לתקן את הדשא של היארד.

אצלנו לא תשמעו תלונות על העובדה שפסח יוצא בשבת-ראשון השנה. דווקא מאד נוח. מצד שני, אנחנו משלמים מס תפוצות וצריכים לערוך שני סדרים. את הראשון אנחנו עושים אצל חברים בשישי בערב (כן, שישי ולא שבת. ככה היה יותר נוח לאנשים. וכן, פסטה ולא מצות. ככה היה יותר נוח לאנשים. סתם, סתם). ובראשון בערב אנחנו עושים סדר שני אצל דודה של אביגיל ב-Stoughton יחד עם הדודה מפילדלפיה וההורים של אביגיל שהגיעו לעשות פה את החג. ביום שני, היום בו מצווה עלינו לנוח מכמויות האוכל המטורפות שבלסנו, אני בחופש מהעבודה לרגל Patriots' Day אך אבוי, בהרווארד לומדים כרגיל .

חג פסח ואביב שמח לכולם!