אי שם מעבר לים

http://web.mit.edu/newsoffice/2009/president.html

משפחה וחברים יקרים,

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, שנת שלום שלווה ואהבה, עם המון הצלחות, התנסויות חדשות והכי חשוב - בריאות!

עם האויר הקריר שמתחיל לנשוף בעורפנו, חברים חדשים וישנים שגרים לידנו, תכניות לטייל יותר, לאכול פחות ולקנות עוד זוג אופניים כי אחד נגנב (זה תחום הפשע הבוער כאן) - שלומנו טוב! מקווים שגם אצלכם.

עם המון אהבה וגעגועים,

משפחת נוי-צ'רניאק

לפני כמעט שנתיים, כשהתחלתי לעבוד, התרברבתי פה על כתובת המייל השווה שקיבלתי ממ.י.ט (שמי הפרטי שטורדל מיט נקודה אי.די.יו) בנוסף למייל העבודה האמיתי שלי וזאת כיוון  שהמכון שלי (The Broad Institute of MIT and Harvard) נמצא בקמפוס של, ומסונף מנהלתית למיט (ואני עובד מיט). ובכן, ביום רביעי הקרוב, ה-1 ליולי זה נגמר.

בספטמבר האחרון, בטקס רב רושם בלובי שלנו, בהשתתפות כל המי ומי (נשיאות הרווארד ומיט, המושל ונציגי תקשורת) הודיעו אלי ואדית ברואד על מתנה בסך 400 מיליון דולר למכון (בנוסף ל-200 שתרמו עד כה) שתאפשר להפוך אותו למכון עצמאי. על פי התוכנית, ב-400 המיליון לא ייגעו במהלך 10 השנים הקרובות אלא ישקיעו אותן בעזרת קרן ההשקעות של הרווארד עד שיצמחו למיליארד דולר (=4 מיליארד שקל. יאייקס).

המשמעות לארגון, כפי שאני רואה אותה, היא בעיקר הגמישות הניהולית והכבוד להנהלה (יחד עם עוד כמה ג'ובים ניהוליים ואני בטוח שגם כמה ג'ובות). המסר שאנחנו מקבלים מההנהלה הוא שקרה לנו הדבר הכי טוב שיכולנו לצפות לו ושמדובר בזמנים מרגשים… שום דבר קונקרטי מזה. מבחינה מנהלתית מדובר בכאב ראש לא קטן (אבל שווה את זה, אנחנו יודעים). לנו סיפרו שיהיו מספר שינויים בתנאי העבודה אבל אל דאגה, המשכורות לא ישתנו… (אם לא ברור — בהיותנו חלק ממוסד אקדמי משכורות העובדים נקבעות על ידו, ואינן ידועות כגבוהות במיוחד. כמוסד עצמאי תוכל ההנהלה לקבוע גובה משכורות כאוות נפשה ועל כן הציפייה קצרת המועד לשינוי לטובה).

ואכן השינוי הגיע לפני שלושה חודשים, בדמות ערימות של מכתבים על עגלות דואר. כל עובד שני בערך קיבל מכתב. מכתב פיטורין… כיוון שהמכון הופך לעצמאי ב-1 ליולי הרי שעובדי מיט עוברים להיות עובדי המכון ולכן עפ"י החוק צריכים להודיע לנו רשמית ממיט שמפסיקים להעסיק אותנו. אז למרות שהבהירו לנו לפני זה שזה יגיע ושמדובר בסך הכול במהלך בשביל הפרוטוקול, עדיין קיבלנו רק מכתבי פיטורין. לא הגיעו שום "מכתבי העסקה" יחד איתם או מאז. אבל כנראה שבאמת אין מה לדאוג.

רק למלא טפסים. היינו צריכים למלא שוב טופס הגשת מועמדות לתפקיד (למה אני מתאים לתפקיד - עשיתי אותו במהלך השנה וחצי האחרונות. ממליצים? הבוסית שלי), טופס הצהרת סודיות, ויתור על סודיות לתיק עובד שלנו במיט, טופס 101 (או באנגלית - I-9), לשנות ביטוח רפואי (יש חבילות חדשות, האמת יותר זולות). את מספרי הטלפון שינו, את כתובות האימייל, את כרטיסי הזיהוי (כולל קמפיין צעקני עם הסיסמא "לא הצטלמת לכרטיס החדש? - לא תוכל להשתמש במעלית!"). אה, והם קוראים לברואד החדש Broad 2.0… איך אומרים lame בעברית?

אבל חוץ מהטרדות הזמניות האלו מה שבאמת חבל הוא איבוד הסטטוס של עובד מיט (והחלפתו באובד מיט?). ארגון גדול כמו מיט יכול (ורוצה) לספק מגוון של הטבות לעובדים שיהיה קשה לברואד לספק. אנשים איבדו את הזכאות להשתמש במרכז הספורט (במחיר עובד), לשלוח את הילדים לגן של מיט, להשאיל ספרים מהספריות, להשתתף באירועים סגורים של מיט, להיכנס לבניינים בקמפוס אחרי 6 בערב ובסופי שבוע וכן, לקנות כרטיסי קולנוע מוזלים (כשהתראיינתי לעבודה ושאלתי אנשים איך התנאים יותר מאחד הזכירו את ההטבה הזו. גיחכתי לעצמי אז. והיום?)

קראת עד לכאן (בלי דילוגים)? הנה פרס: אביגיל מגיעה לארץ ב-15 ואני ב-19 ביולי. להתראות בקרוב!

To all our dearly beloved,

We would like to wish you a happy springy holiday and a joyous Seder

Wish we could spend it together

Thinking of you always

Aviad and Avigail

הלכנו השבוע לראות את האופרה אותלו בביצוע של Lowell House Opera של הרווארד. קצת מוזר — Lowell House הוא בניין (קומפלקס בניינים) מעונות סטודנטים ואיכשהו יש לו אופרה משלו, שהיא גם (כמיטב המסורת ה'הכי' האמריקאית) האופרה המופיעה ברציפות הכי הרבה זמן בניו אינגלנד (מאז 1938)… המופע עצמו מתקיים בחדר האוכל(…) של המעונות שהוא אולם די מרשים בשביל חדר אוכל (אני לא זוכר נברשות בקפיטריות של אונ' ת"א), אבל עדיין חדר אוכל. אנחנו ישבנו בשורה של מכונות השתייה.

האמנים המופיעים הם בחלקם מקצועיים (בתפקידים ראשיים) ובחלקם סטודנטים. ההפקה כוללת חוץ מתפאורה ותאורה גם תזמורת מלאה שתמיד מרשים לשמוע, בייחוד באווירה אינטימית כזאת (כ-150 איש). האדם שדרכו נודע לי על ההופעה וגם הסיבה (היחידה, יש להודות) שבגינה רציתי ללכת ולצפות באופרה הוא עמית לעבודה בשם Channing Yu שביליתי כשנה וחצי בלשבת גב אל גב איתו באותו קיוביקל. רק לאחרונה נודע לי שהוא מנהל חיים כפולים (אם לא מרובעים)– הוא מה שנקרא M.D Ph.D, רופא ודוקטור אם תרצו; אונקולוג שמטפל בחולים בבי"ח, חוקר סרטן במכון שלי, פסנתרן, כנר ובריטון סמי-מקצועי ומנצח. על התזמורת של אותלו למשל. היה ממש מוזר וכיף לראות אותו פתאום בטוקסידו בעמדת המנצח, מנצח בהתלהבות. מדהים אילו אנשים מוכשרים יש בעולם. נחמד שחלקם בוחרים להסתובב פה מסביבנו.

ד"א, אנחנו הסתלקנו בהפסקה. הכסאות הלא נוחים, הנחירות של אביגיל והצרחות מהבמה לא הותירו ברירה…

המזל הוא שחוץ מתרבות יש פה גם כמה דברים מעניינים לעשות (סתם, סתם). השבוע גיליתי אתר בשם www.bostonscienceandengineeringlectures.com. לטובת מי שמתכוון לשהות פה זמן מה בקרוב (איזה כיף!) או שמעוניין להודיע לי על הרצאות שאסור להחמיץ.